אתם פוגשים אותן בסופרים וברשתות המזון המובילות, מניחים את "האריזה הכחולה" בתוך עגלת הקניות שלכם ובהמשך היום, הפטריות כבר ימצאו מקום של כבוד בתוך הסלט או המרק החורפי שתכינו.
אך האם פעם חשבתם לעצמכם, כיצד נעשה תהליך הגידול, הבקרה וליקוט הפטריות? האם זוהי עבודת כפיים סיזיפית כמו העבודה על יתר הפירות והירקות או שמא מדובר בתהליך הייטקיסטי של ממש עם כל הטכנולוגיה, המכשור המתקדם והעובדים בחלוקים הלבנים?
התוצאות מפתיעות…
כדי לענות על השאלה הזו, יצאנו לסיור בחוות השמפיניון. טרם הסיור, התחלנו בחקר קצר על המושג "חקלאות" כפי שניתן למצוא אותו
ברשת. מחיפוש קצר עולה, כי המושג "חקלאות" מתייחס לכל גידול של בעלי חיים / צמחים או פטריות וכדומה למטרת ייצור אוכל.
"זו היא בדיוק הנקודה המבלבלת" מסבירים לנו ב"חווה" "אנחנו כאן בחווה עובדים לילות כימים על מנת להביא את 'האריזה הכחולה' האיכותית ביותר לפיו של הצרכן". בפועל לא כך הדבר… בסיור קצר בחווה ניתן לראות את התהליך שעוברת הפטרייה, מהשלב הראשון ועד למוצר הסופי המשווק לרשתות המזון המובילות.
התהליך כולל בין היתר הכנת קומפוסט, דרך הוספת כבול ועד בקרה בבתי גידול, כאשר על הכל מנצחים מחשבים מתוחכמים שמפעילים ברזי מים ו/או תנורי חימום דרך אפליקציה בטלפון חכם.
"היכולת שלנו לדעת בכל זמן נתון, את מצבה של הפטרייה, לבקר את התהליך ולפקח עליו גם מהבית – רק נותנת לנו עוד כלים ויכולת להעניק ללקוח הסופי תוצר טוב יותר ואיכותי יותר".
לאור כל ההסברים הללו, עלתה השאלה המתבקשת, האם חוות השמפיניון מגדירה עצמה כמפעל היי -טק או כחווה חקלאית?
בחוות השמפיניון בוחרים להשתמש במושג "חקלאות מתועשת" שהיא למעשה שילוב בין שני העולמות.
וכמו בכל מפעל היי- טק, גם כאן ב"חווה" לא ניתן לוותר על החלוקים הלבנים, שכן – בחוות השמפיניון
יש מחלקה שלמה של מהנדסי בקרת איכות שבודקים ומבקרים בכל זמן נתון את תהליך הגידול, בודקים מדגמית כל משלוח שיוצא החוצה ובסופו של דבר אחראים שהמוצרים הנושאים את "התווית הכחולה" יצאו אל רשתות השיווק טריים, טעימים ובעלי ערכים תזונתיים גבוהים.
